התגעגעתי

שלום לכולם, זמן רב לא הייתי פעילה פה בדף. החיים לקחו אותי לכיוונים אחרים. ואז הגיע זמן הקורונה, ואולי לא רק, שהזכירו לי את הדבר שאני הכי אוהבת לעשות והוא פשוט ללמד.

או יותר נכון – לאפשר מרחב ללמידה דרך הגוף.

להיפגש אתכן – קבוצת נשים – להביא מוסיקה, רעיון, ומבט אל הגוף ולתת לפלא להתרחש.

זה פלא כי מעולם לא הצלחתי לבנות שיעור באופן מלא. תמיד מה שחשוב הוא מה שקורה בשטח. מה הצורך שעולה מולי, לאו דוקא במילים.

מה הגוף שנע עכשיו, שנמצא בחקירה האישית שלו מבקש.

האם יותר נשימה? האם להתפרס אל המרחב או להיאסף ולמצוא את המרכז?

האם לפתוח חסימות או לייצר עוגנים?

אולי לגלות את התלת-מימדיות של הגוף וחלקים לא מודעים בתוכו?

האם המשאלה היא לפתוח את הלב או לתת לתנועה להתעורר מהאגן.

את כל אלה הגוף יכול לבקש, ובכל רגע הוא יכול לבקש משהו אחר.

ואני נוכחת שם ומנסה להקשיב מה הבקשה של הגוף ואיך ההנחיה שלי יכולה לעזור לו להגיע לשם.

לאפשר לכל אחת לחפש בתוכה את הדרך ולגלות את האפשרויות החדשות הנפתחות בפניה.

וכשהקשב לגוף פתוח, התנועה מתחילה להתהוות.

נולדת תחושה חדשה מבפנים של גוף מלא יותר, של זרימה, של יכולת ורצון לנוע ולרקוד במרחב.

וכך הלב יתרחב, התנועה תהיה קלה וכל אחת בדרכה תוכל לרקוד את הריקוד שלה.

ריקוד של חופש פנימי וחיצוני.

ריקוד של הקשבה, ריקוד שיש בו הרבה שחרור וגם הרבה עצמה, יופי והנאה.

הנאה מעצמי, מהרגע, מהחוויה.

וכשכל אחת נפתחת לגוף שלה היא בהדרגה יכולה להיפתח לגוף של האחרות הנמצאות סביבה ולהרחיב את מעגל התנועה המתרחש בתוכה ומחוץ לה.

וכן, אני יכולה לחשוב על הרבה סיבות למה זה טוב אבל בראש ובראשונה זה כייף, משחרר, ומחבר.

מחבר פנימה ומחבר החוצה - אפשרות לתקשורת דרך הגוף עם עצמי ועם הסביבה שלי.

קורא לכן? נשמע לכן? אשמח לשמוע. מקווה לחזור בהקדם ואם אדע שיש ביקוש למשהו כבר הקיץ זה כמובן ידרבן אותי לזוז יותר מהר (:

בינתיים אני מתחילה להניע את התנועה הנדרשת בתוכי כדי להביא את זה אליכן. ומקווה לחזור להיות פעילה פה בדף קצת יותר – לשתף אתכן בקסם המתגלה באמצעות התנועה, החיבור בין הגוף לנפש, והיצירה.