בפוסט הקודם סיפרתי לכן על היכולת להקשיב פנימה ולתת לתנועה לצאת משם. איך להיות מחוברת למעיין הנובע שבתוכי – מחוברת לרגע ולמה שקיים בתוכי. הזמנתי אתכן להצטרף אליי לשיעורים שבועיים אחרי החגים. לפי תמונת המצב כיום לא נראה שנוכל לפתוח אחרי החגים אז מזמינה אתכן כבר עכשיו לתרגיל קצר של התבוננות בתנועה. לתרגל הקשבה לגוף והקשבה לרגע הנוכחי ולתרגל ביטוי חיצוני שנמצא בחיבור מתמיד עם הכאן ועכשיו הפנימי.
אם מתפנה לכן עשר דקות או אם תפנו לעצמכן עשר דק. קחו רגע להקשיב לגוף ולתת לו לנוע.
מצאו תנוחה נוחה להתחלה. זו יכולה להיות עמידה נינוחה, ישיבה (עדיף ללא משענת גב) או שכיבה.
שימו מוסיקה שאתן אוהבות ברקע. עצמו עיניים והקשיבו לתחושות הגוף.
שימו לב לנשימה ולתנועה שלה בתוך הגוף.
שימו לב למקומות שיש בהם אי נוחות או מתח ותנו לנשימה לעבור דרכם ולרכך.
תנו לנשימה בהדרגה להתרחב בגוף והישארו בקשב פנימה.
אם שמתן מוסיקה הקשיבו גם למוסיקה ודמיינו שהיא נעה בתוך הגוף שלכן.
תוך כדי הקשבה, נסו לשים לב אם יש מקום בגוף שמבקש תזוזה.
ברגע שזיהיתן את המקום הזה העבירו לשם את תשומת הלב ותנו לאיבר/אזור הזה להתחיל לזוז.
תנו לתנועה להתחיל ממשהו קטן, הקשיבו מה הגוף מבקש ובהדרגה תנו לה לגדול. תנו לתנועה להימשך רק כל עוד האיבר מבקש את זה. ברגע שזה נגמר הניחו לזה וחזרו להיות בתשומת לב לכל הגוף.
הישארו בקשב לגוף ולנשימה עד שיתעורר רצון חדש איפשהו בגוף להתחיל לנוע והתחילו להניע את אותו איזור או איבר באותו אופן. התחילו בתנועה קטנה ותנו לה לגדול בהדרגה. גם כאן אל תאיצו בה ובכל רגע שאתן מרגישות שהצורך מיצה את עצמו הניחו לזה וחזרו שוב להקשבה כללית.
ניתן לעשות את זה כמה זמן וכמה פעמים שרוצים. יכול להיות שיהיו קטעי תנועה קצרים מאוד וכאלה ארוכים יותר וארוכים פחות. הסכימו להיות בקשב ופתיחות למה שבא. אין נכון או לא נכון, רק נוכחות מתבוננת וקשובה ותנועה שמתעוררת, מקבלת חיים במרחב, ונמוגה.
ניתן לסיים את התרגיל בריקוד חופשי לצלילי המוסיקה או בהתכנסות פנימה חזרה והקשבה מחודשת לתחושות הגוף ולנשימה.
אשמח לשמוע איך היה לכן.
נ.ב. התמונה הקסומה צולמה בגן הבוטני בירושלים. איזה ביטוי יפיפה יש לפרח הזה במרחב.