top of page
Search
  • Writer's pictureאסתי סן החופש לזוז

על כוחו של אלתור וחיבור לידיעה פנימית

Updated: Oct 17, 2020

נכון שכולנו היינו רוצות יותר לסמוך על עצמנו? יותר לדעת, באמת, שהתשובות נמצאות בתוכנו ולא לחפש אותן אצל אנשים אחרים?

איזו הרגשה טובה זאת הייתה אם היינו יודעות שאיפה שלא ישימו אותנו יהיה לנו כלי להתחבר לעצמנו ולהיות נוכחות באמת, עד הסוף.

אצלי הכלי הזה הוא תנועה. בכל שלב אם יבקשו ממני לנוע, לרקוד, יהיו לי מספיק אפשרויות להתבונן פנימה ולתת לתנועה לצאת החוצה. זה כייף ממש וזה גם נותן לי ביטחון בתחומים אחרים שאני פחות 'חזקה' בהם. הידיעה שיש לי את האפשרות לקחת רגע לעצור, להקשיב למה קורה בפנים, ואז לתת לדיבור או פעולה פשוט לזרום משם החוצה, נותנת לי הרבה כח.

זה דורש קצת אומץ ובעיקר אמון שמתוך החיבור פנימה משהו תמיד יצא החוצה. מותר להיות מהוסס בהתחלה – כל עוד זה חלק מהריקוד. האמון הזה בשלבים השונים והיכולת להפוך את כל מה שקורה לי ל'חלק מהריקוד' זאת מיומנות, יכולת, וניתן ללמוד אותה ולתרגל אותה.


השלב הראשון הוא להסכים לשחרר שליטה – לסמוך שאדע מה לעשות אבל בלי לדעת מה זה יהיה. אין לי ביטחון במה תהיה התוצאה. יחד עם זאת יש לי ביטחון במעיין הנובע שבתוכי שאם אשאר מחוברת אליו הוא יזין אותי במה שאני זקוקה לו באותו רגע.


המעיין הזה שם ויש כל מיני כלים להתחבר אליו. אלתור בתנועה זאת דרך אחת. שמעתי וגם התנסיתי בדרכים אחרות מצוינות – כמו פיסול (כזה שלאו דוקא מכוון לתוצאה ידועה מראש), ציור אינטואיטיבי, כתיבת רצף ועוד. כולן טובות וכל אחת צריכה למצוא את מה שמתאים לה.


מצאתי שהמדיום של הגוף יותר מאיים עבור נשים רבות שמעדיפות להתעלם מהקיום שלו כל עוד הן יכולות. ודוקא משום כך אני ממליצה להתמודד עם הפחד ולגלות שגם מהמקום שיכול להביא לנו הכי הרבה מבוכה ואי נוחות -הגוף, דוקא משם אנחנו יכולות לקבל תחושת ידיעה, בטחון ובהירות.

לאלתר בתנועה זה להיות מחוברת למעיין נובע שקיים בתוכי, בגוף שלי.

זה לסמוך על הרגע ולסמוך על עצמי ברגע.


לסמוך, שמתוך ההקשבה פנימה התנועה תצא מתוכי והריקוד יקרה. אפשר ללמוד את זה ואפשר לשכלל את זה, אפשר לחקור את זה ובעיקר ליהנות מזה ברגע שמגלים שזה קיים.


מזמינה אתכן אחרי החגים להצטרף אליי למסע. שיעורים שבועיים באלתור בתנועה. נכיר טוב יותר את הגוף וניתן לו להיות כלי לביטוי וחיבור לנפש.


בקבוצת נשים קטנה, ערב אחד בשבוע, נאפשר לעצמנו באמת את החופש לזוז.

כמה אושר יש בגילוי שדווקא מהמקום שיכול להביא לנו הכי הרבה מבוכה ואי נוחות (כן אני מדברת על הגוף שלנו) – במיוחד משם אנחנו יכולות לקבל תחושת ידיעה, בטחון ובהירות.


45 views0 comments
bottom of page