לרקוד בטבע עבורי זו חוויה חושית ורוחנית הנותנת מענה לצורך עמוק בתוכי. המפגש בין התנועה לטבע מסביב מאפשר לגוף להיות צינור המחבר בין פנים...

בפוסט הקודם סיפרתי לכן על היכולת להקשיב פנימה ולתת לתנועה לצאת משם. איך להיות מחוברת למעיין הנובע שבתוכי – מחוברת לרגע ולמה שקיים בתוכי....

נכון שכולנו היינו רוצות יותר לסמוך על עצמנו? יותר לדעת, באמת, שהתשובות נמצאות בתוכנו ולא לחפש אותן אצל אנשים אחרים? איזו הרגשה טובה זאת...

לפני שנה ביקשתי לעצמי חיבור לירח. לא לגמרי ידעתי מה אני מבקשת. ידעתי שאני מבקשת יותר מהנוכחות שלו בחיי. יותר לצאת החוצה בלילה- ולהנות...

פעם שנאתי את החורף. שנאה ממשית כזאת. היה לי מן דיכאון חורף קבוע הזה שהלך והתרחב בהדרגה גם לסתיו רק מעצם הידיעה שהחורף בדרך. תמיד קר לי...

נשאלתי השבוע מה עוזר לי להתמודד עם רגשות כואבים. מייד ידעתי את התשובה ועדיין ידעתי שזה לא תמיד אפשרי עבורי ושאני פועלת כדי לאפשר לעצמי...

מכירות את התחושה הזאת של הקרקע שנשמטת מתחת לרגליים? ניסיתן פעם לחשוב על הדימוי הזה? דימוי חזק לא? הרי הקרקע תמיד שם, או לפחות כמעט תמיד....

כשהייתי בת ארבע חלמתי להיות בלרינה ואמא שלי רשמה אותי לשיעור בלט. שום דבר שעשינו בשיעור לא דמה למה שראיתי בעיני רוחי שבלרינה עושה ובסוף...

כמה אנחנו עסוקות במה קורה מסביבנו, מחוץ לנו? כמה פעמים ביום אנחנו עוצרות כדי להקשיב למה קורה בתוכנו? ואולי אם נסכים להסתכל פנימה נגלה שמה...

שלום לכולם, זמן רב לא הייתי פעילה פה בדף. החיים לקחו אותי לכיוונים אחרים. ואז הגיע זמן הקורונה, ואולי לא רק, שהזכירו לי את הדבר שאני הכי...